לוח מודעות

לוח מודעות הוא רהיט במבנה ציבור או ברחוב שעל פניו ניתן לפרסם הודעות מודפסות לציבור. לדוגמה, פרסום מודעות לקנייה או מכירה, הכרזה על אירועים או מתן מידע.

לוחות מודעות עשויים לעיתים קרובות מחומרים כדוגמת שעם או עץ במטרה לאפשר הוספה והסרה נוחה של מודעות מהם באמצעות נעצים.

מקומות ציבוריים שכיחים להימצאות לוחות מודעות הם אוניברסיטאות, תחנות רכבת, קיוסקים, מסדרונות ומעברים הומי אדם, חדרי לובי ומטבחונים. כמו כן קיימים לוחות הממוקמים ברחוב וכן במקומות מאולתרים כעצים, קירות, עמודי חשמל ופנס רחוב.

בקיבוצים, בעת שחדר האוכל שימש כמרכז חיי הקהילה השיתופית, לוח המודעות בחדר האוכל היה אמצעי הקשר להודעות קהילתיות לגבי פעילויות חברתיות, שיבוץ לתורנויות, גיוסים עונתיים וכדומה.

בהשאלה, קיימים לוחות מודעות באתרי אינטרנט שבהם ניתן להשאיר או למחוק מסרים על מנת שאנשים אחרים יוכלו לצפות בהם. במאה ה-20 ירשו את מקום לוחות המודעות המסורתיים פורומים באינטרנט שהיוו תחליף גלובלי לפלטפורמה הישנה.

במאה ה-21 לוחות המודעות והפורומים התחלפו ברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, פינטרס, אינסטגרם ווואטסאפ. וכן לוחות דיגיטליים המצויים עדיין במקומות ציבוריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1801: ג'יימס פילאנס (אנ'), מנהל ומורה לגאוגרפיה בבית הספר התיכון באדינבורו, סקוטלנד, ממציא את הלוח הראשון.
1925: ג'ורג' ברוקס מטופקה שבקנזס רשם פטנט על לוח שעם כלוח מודעות שניתן לתקוע בו נעצים.^[1] הפטנט על המצאתו של ג'ורג' ברוקס, שיהפוך לעמוד התווך העיקרי בבתים ובמשרדים ברחבי העולם, פג בשנת 1941, מה שמאפשר לכל אחד ליצור ולשווק גרסאות משלו למוצר.
1940: ג'ורג' פוקס, רשם פטנט על לוח גומי מוקצף עם חלק אחורי מקרטון.^[2]
1959: ו.פ לואיס רשם פטנט על לוח משולב ללוחות מודעות.^[3]
1976: הרעיון של לוח המודעות נכנס לעידן המידע כאשר מפתחי התוכנה וורד כריסטנסן ורנדי סוס השיקו את מערכת לוח הטלפונים הציבורי הדיגיטלי הראשון.^[4]
2006: מערכת לוח מודעות דיגיטלי ברזולוציה גבוהה הוצעה לראשונה על ידי ד"ר פומפרניקל^[5]
2010: תצוגות שילוט דיגיטלי החלו להחליף לוחות מודעות כאמצעי להפחתת העומס ולספק מידע בזמן אמת.
2010: Pinterest, אתר שיתוף תוכן ושיתוף תמונות שנועד לשמש לוחות מודעות אישיים מקוונים, הוקם על ידי בן זילברמן, פול סיאררה ואוון שארפ.
2017: חברת Enchantment General רשמה פטנט על שירות של מערכת לוח מודעות אלקטרונית פיזית, הכוללת משטח כתיבה או הצמדה פיזית ותצוגה אלקטרונית, כמו מכשיר מחשב נייד (מחשב לוח), המסוגל להריץ תוכנה (שילוט דיגיטלי) שיתוף מידע אנלוגי עם תוכן דיגיטלי.

לוח מודעות דיגיטלי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות מסכי הפרסום החלו להשתמש בפלטפורמה הדיגיטלית גם במקומות ציבוריים דוגמת בתי הכנסת המפרסמים על המסך את זמני היום ומודעות לקהילה בצורה דיגיטלית. לוח זה עורר שאלות הלכתיות האם מותר להשתמש במוצר בשבת.^[6]

בבנייני מגורים החלו להחליף את עלוני הפרסום מסכים דיגיטליים המציגים מידע אינטראקטיבי המיועד ספציפית לאופי דיירי הבניין ומשולב בפרסומות המותאמות לדיירים. מסכים אלו, מאפשרים להפחית את זיהום הסביבה שנעשה על ידי חלוקת עלוני הפרסום שרובם נזרקים לפח, וכן מאפשרת לוועדי הבית להנגיש תוכן רלוונטי לדיירי הבניין^[7]